Pages

Sunday 28 January 2018


התור

כשעליתי מאנגליה לפני יותר מחמישים שנה אחד הדברים המעצבנים והמוזרים שנתקלתי בו היה התור (שלמעשה לא היה תור). מכיוון שבילדותי באנגליה הורגלתי לעמוד בתור באופן נורמלי, כלומר, אדם אחד עומד מאחורי השני, לא יכולתי להתרגל למסה הלא מסודרת של אנשים המקיפים, למשל, את תחנת האוטובוס וכשהאוטובוס הגיע, המאבק לעלות עליו היה דומה לקרב מגע. למעשה, עד היום, אם אין מסילות המתנה, אין הרבה שינוי בדבר. בשבילי התור היה סימפטומטי ולעיתים טראומטי. ידעתי שבכל מקום בו הייתי צריך לעמוד בתור, היה עלי להתכונן לוויכוחים, צעקות, מאבק, ומרפקים. ואז יום בהיר אחד הגיעה הישועה שחלמתי עליה: המציאו את הפתקה עם המספר שנשלפת מהמכונה. כעבור זמן לא רב אפילו התקינו מסכים המודיעים את המספר הבא. הגיע סוף לסבל בדואר, בבנק, בקופת חולים, בבתי חולים, במס הכנסה, וכולו. כלומר, לבעיה של חוסר משמעת נמצא פתרון – במקרה הזה טכנולוגי.

No comments:

Post a Comment